האם מחשבים מודרניים עדיין זקוקים לסוג הליכי האיחוי השגרתיים שהמחשבים הישנים קראו להם? המשך לקרוא כדי ללמוד על פיצול ומה מערכות הפעלה מודרניות ומערכות קבצים עושות כדי למזער את השפעות הביצועים.
מושב השאלות והתשובות של היום מגיע אלינו באדיבות SuperUser - חלוקה משנה של Stack Exchange, קיבוץ קהילתי של אתרי שאלות ותשובות.
השאלה
קורא SuperUser סיימון שיהאן סקרן לגבי מצב האיחוי בכוננים מודרניים:
כחלק מתחזוקה שוטפת של Windows, אני מאחה את הכונן הקשיח. אבל מדוע מתפצל הכונן הקשיח במערכות NTFS ו- FAT *? ככל הנראה EXT * לא, מדוע זה? האם עלי לאחות את כונני ה- USB שלי?
בואו נפנה לחלק מהתשובות של התורמים כדי לחקור את שאלתו של סיימון.
התשובה
תורם SuperUser, דניאל ר 'היקס, מציג את השאלה:
שבר אינו הנושא שהיה לפני 30 שנה. אז היו לך כוננים קשיחים שהיו בקושי מהירים יותר מתקליטונים, וגדלי זיכרון מעבד שהיו זעירים. כעת יש לך כוננים מהירים מאוד וזיכרונות גדולים של מעבדים, ולפעמים חציצה משמעותית בכונן הקשיח או בבקר. גדלי המגזר בתוספת גדלו (או שהקבצים מוקצים בלוקים גדולים יותר) כך שיותר נתונים צמודים מטבעם.
מערכות הפעלה הפכו לחכמות יותר גם כן. בעוד ש- DOS 1.x היה מביא כל מגזר מהדיסק כפי שהוזכר, מערכת הפעלה מודרנית מסוגלת לראות שיש לך קובץ פתוח לגישה רציפה ויכולה לחזות באופן סביר שתביא מגזרים נוספים לאחר שתצרוך אלה שיש לך עכשיו. כך הוא יכול "לאחזר מראש" את מספר המגזרים (תריסר) הבאים.
ועוד, לעתים קרובות עדיף שלא יהיה קובץ רציף. במערכת (גדולה) בה מערכת הקבצים מתפשטת על פני מספר כוננים ניתן למעשה לגשת לקובץ מהר יותר אם הוא "מופץ", מכיוון שדיסקים מרובים יכולים לחפש את הקובץ בו זמנית.
אני מאחה כל 2-3 שנים, בין אם התיבה שלי צריכה את זה ובין אם לא.
[I’ll add that the important thing is not so much whether the data on the disk gets defragmented as whether the free space does. FAT was terrible at this — unless you defragged things kept getting worse and worse until there were no two contiguous blocks of free space. Most other schemes can coalesce free space and allocate pieces in a somewhat “smart” fashion so the fragmentation reaches a certain threshold and then stabilizes, rather than getting worse and worse.]
Journeyman Geek מוסיף במידע הבא על מערכות קבצים של לינוקס:
כל שבר מערכות הקבצים. ext ושאר מערכות הקבצים של לינוקס מקוטעות פחות בגלל האופן שבו הן מתוכננות - לצטט ויקיפדיה לגבי מדריך מנהלי רשתות לינוקס :
מערכות קבצי לינוקס מודרניות שומרות על פיצול מינימלי על ידי שמירה על כל הבלוקים i קובץ קרוב זה לזה, גם אם לא ניתן לאחסן אותם במגזרים עוקבים. מערכות קבצים מסוימות, כמו ext3, מקצות ביעילות את הבלוק החופשי הקרוב ביותר לבלוקים אחרים בקובץ. לכן אין צורך לדאוג לפיצול במערכת לינוקס.
אציין זאת ext4 יש איחוי מקוון ולכן בסופו של דבר הפיצול הוא בעיה, אפילו עם מערכות קבצים של לינוקס.
מערכות הקבצים של Windows מציבות את האשכולות שלהן בכל מקום שיש להניח אותן, ודיגום מתרוצץ ומחליף אותם. עם לינוקס, קבצים ממוקמים באופן מועדף במקום בו יש מספיק מקום.
אציין אם כי, ל- Windows 7 יש ריצויי איחוי מתוזמנים, כך שזה לא ממש הכרחי להפעיל איחוי ידני.
אחד המרכיבים בשאלה המקורית שלא טופלה בה הוא האם עליך לאחות את כונן ההבזק שלך או לא. איחוי הוא תהליך אינטנסיבי מאוד לקורא / כתיבה ויש להימנע ממנו בהתקני אחסון במצב מוצק כמו כונני פלאש ודיסקים מסוג Solid State (SSD). למידע נוסף על איחוי, מערכות קבצים ו- SSD, עיין במאמרי HTG הבאים:
- HTG מסביר: האם אתה באמת צריך לאחות את המחשב האישי שלך?
- HTG מסביר: מהו כונן מצב מוצק ומה עלי לדעת?
- HTG מסביר: מדוע לינוקס אינה זקוקה לאיחוי
יש לך מה להוסיף להסבר? נשמע בתגובות. רוצה לקרוא תשובות נוספות ממשתמשי Stack Exchange אחרים המתמצאים בטכנולוגיה? בדוק את חוט דיון מלא כאן .
