רוב הסיכויים שיש לך לפחות חבר "יצירתי" אחד שהוא תומך במק. תהיתם פעם איך אפל קיבלה מוניטין של "חברת היצירה", או מדוע אמנים כל כך נמשכים אליהם? אין ספק, מחשבים לא יכולים לגרום לך יצירתי, האם הם יכולים?
אולי אתה נלהב של Mac Hater, או אולי אתה תומך אפל - רוב הסיכויים ששמעת על המיתוס הזה והפלא למה נראה שאנשים חושבים ככה. עיין בהיסטוריה של אפל, ובדוק מדוע מקינטוש הפכה לשם נרדף כל כך לתעשיות פרסום, צילום, יצירתיות ועיצוב שולחניים.
מחשבי מקינטוש פופולריים בממשק המשתמש הגרפי (GUI)
בניגוד לדעה, אפל לא יצרה את מערכת ההפעלה הראשונה עם ממשק משתמש גרפי. ה- Xerox Alto היווה את ההשראה מאחורי מחשבי אפל הראשונים עם מערכות הפעלה מבוססות GUI. פותח בשנות השבעים, אלטו (כמו גם מחשבים רבים אחרים) לא היו מוצרים כדאיים מסחרית, ושימשו בעיקר מהנדסים, רבים ב- Xerox.
הרעיון של "מחשבים אישיים" היה, בעת ובעונה אחת, זר לחלוטין. מחשבים, כפי שרוב האנשים הכירו אותם, היו מכונות מורכבות שעלו אלפי דולרים רבים וחייבו צוותי מהנדסים לתכנת קוד מכונה קנייני אפילו לבצע משימות צנועות. אפל קיבלה השראה מהידידותיות של GUI Xerox שהתפתחה והחלה לפתח מחשבים זולים יותר וממשק משתמש גרפי משלהם.
בתחילת שנות ה -80 אפל הוציאה מספר מכונות, כולל Apple II המפורסמת, כמו גם את Apple Lisa, המחשב הראשון של אפל שהציג ממשק משתמש. ליסה הייתה מוצר הרסני, למרות היותה הגיחה הראשונה האמיצה של אפל בממשקים גרפיים. עד 1984 השיקה אפל את המקינטוש הראשון והחלה לבנות את המוניטין שלהם כקבוצה של אנשים מבחוץ - אנשים מסוכנים ויצירתיים שחושבים "מחוץ לקופסה". בעולם הנשלט על ידי שיבוטים של IBM ותיבות DOS, המקינטוש היה שונה בתכלית מכל דבר שהיה בשוק באותה עת. עם הפרסומת המפורסמת "1984", אפל החלה לשווק את המותג שלהם, ופנתה ללקוחות שהעריכו את הנגיעות הגרפיות הנחמדות והפרטים האמנותיים שהטקסט החד-מרחבי של DOS לא יכול היה לספק.
גרָפִיקָה? יש אפליקציה בשביל זה
אפל ספגה אש, נמתחה ביקורת על יצירת "פלטפורמות סגורות" במכשירי iPhone ו- iPad מבוססי iOS. למרות כל אלה, ניתן לייחס הרבה מההצלחה המוקדמת של אפל ל- Apple II, שתוכנן עם הרבה פתיחות שאנו מצפים לה במחשבים האישיים כיום.
Apple II אפשר התאמה אישית מעבר לפלטפורמה הבסיסית והסגורה של Apple I, עם חברות צד שלישי שיצרו התקני הרחבה, הוסיפו יציאות, בקרים וחומרה כפי שהמשתמשים דרשו. אפל II זכתה להצלחה עצומה מכיוון שאפל התרחקה מהמודל העסקי של היום, ואפשרה לחברות תוכנה של צד שלישי לפתח תוכנות שניתן להתקין בהפעלה על ידי המכונות שלהן. לפני עידן אפל II, ברוב המחשבים הייתה רק תוכנה שפותחה על ידי אותה חברה שמוכרת את החומרה. Apple II זכתה להצלחה בורחת כאשר תוכנית הגיליונות האלקטרוניים הראשונה, Visicalc, נוצרה ונמכרה על ידי Visicorp, מה שהפך את Apple II לאחד המחשבים הראשונים עם כל יישום עסקי רציני.
בתחילת ההיסטוריה של מקינטוש, אדובי עלה למקום, ויצר Postscript ואת המושגים הדרושים ליצירת גופנים מבוססי וקטור. פוסט סקריפט פותח על ידי מהנדסי PERC לשעבר של זירוקס, אשר עד 1985 הביא למשתמשים גרפיקה איכותית להדפסה באמצעות Apple Laserwriter, אחת מדפסות הלייזר הראשונות הקיימות בשוק.
ג'ובס טוען גם שהתעניינותו בגופנים ובקליגרפיה הייתה אחת הסיבות לכך שטיפוגרפיה טובה הייתה חלק כה גדול ממכונות המקינטוש המוקדמות. העבודה של אדובי עם Postscript הובילה לפיתוח הגופנים הדיגיטליים הראשונים, תוך שימוש בכלים שעליהם ליצור בעצמם. תצוגות ברזולוציה נמוכה לא היו מתאימות לחלוטין ליצירת טיפוגרפיה במידת דיוק כלשהי, ולכן מהנדסי אדובי פיתחו כלי ציור וקטוריים שהפכו בסופו של דבר לאילוסטרייטור 1.0, ברגע שהכלים שווקו לצרכנים. בעלי מקינטוש יכלו להתחיל להתקין את Illustrator 1.0 כבר בשנת 1987, עם שדרוג רציני עד 1988, ששווק "Illustrator 88". תכנון מבוסס מחשבים היה בדרך להיות בר-קיימא, ואדובי החלה למקד את התוכנה מבוססת ה- Mac שלה למעצבים גרפיים ויצירתיים מקצועיים.
בערך באותה תקופה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת מישיגן החל לפתח תוכנית רסטר-גרפיקה למקינטוש שלו, שלימים נקרא "פוטושופ". כשהציג את תוכנתו בפני אדובי, הפך פוטושופ במהרה למוצר שמגדיר עבורם חברה, ונשלח בשנת 1990 כתוכנה בלבד של מקינטוש והפך במהרה למוביל בשוק בתוכנות הגרפיקה. עם שניים ממוצרי העיצוב המסחריים המוקדמים ביותר תחת חגורתם, כמו גם כמה מהגופנים האיכותיים המוקדמים ביותר, Adobe יצרה פחות או יותר עיצוב גרפי מבוסס מחשב כפי שאנו מבינים אותו כיום, ועשתה זאת בעיקר באמצעות מק כפלטפורמה.
מכירת מחשבים לאנשים שלא אוהבים מחשבים
אפל עברה תקופות קשות וניסתה להמציא את עצמה מחדש כחברת מחשבים ידידותית וידידותית למשתמש. עם הפופולריות של Windows שמאפילה על נתח השוק שלהם, אפל בחרה לפשט אסטרטגית את המכונות שלהם ולהתחיל בשיווק למשתמשים, תוך דגש על התקנה קלה ועיצוב פשוט ומושך.
בעידן שבו כמעט כל מארזי המחשבים היו קופסאות בצבע בז 'רגיל, המוני כבלים ומסכים קופסאיים, אפל תכננה מחשבים מסודרים וקומפקטיים כמו ה- iMac הראשון והפכה אותם לזמינים בצבעים בהירים ואספניים, אסטרטגיה שהם המשך להשתמש עד עצם היום הזה. בעוד שניתן לטעון שהדחיפה השיווקית המוקדמת שלהם למשתמשי מחשבים מכווני עיצוב הייתה הצלחה, אפל ניסתה כעת להגיע לשוק חדש של משתמשים שפשוט הפחידו אותם מחשבים. ובעוד שמיקרוסופט עשתה את חלקה בפשטות מערכת ההפעלה למשתמשים, היא לא הציעה את הדגש על העיצוב שאפל הכניסה לחומרה שלהם.
בכך שהדגישה את עיצוב החומרה הייחודית וקלות השימוש, אפל הצליחה לתפוס את נתח השוק של משתמשים אמנותיים ויצירתיים, שרבים מהם לא היו בעלי יכולת מחשב ולא אהבו קופסאות בז '. וככזה, בעוד ש- Windows הפכה במהרה לפלטפורמה בת קיימא עבור Photoshop ו- Illustrator של אדובי - רוב האנשים היצירתיים כנראה לא היו מבינים מדוע מישהו בכלל ירצה להשתמש במכונה מבוססת Windows.
OS X, Cross Platform ותוכניות אינטואיטיביות
בשנת 1999 הוחלפה OS 9, מערכת ההפעלה הסופית בשורה "הקלאסית" על ידי OS X, מערכת הפעלה חדשה לחלוטין המבוססת על מערכות הפעלה Unix ו- BSD. OS X התמקדה עוד יותר בשוק הליבה של אפל של קהל מעריך עיצוב וידידותי לאמנות. הפופולריות הגוברת של האינטרנט דרשה שמערכת ההפעלה תהיה יותר ידידותית כלפי מכונות Windows.
אפל יצרה משגרי תוכנה פשוטים וסביבות שולחן עבודה חדשות חלקלקות, מה שהופך את המכונה המורכבת להפליא לפשוטה ככל האפשר עבור משתמשים המאתגרים במחשוב. במהלך המעבר הזה, אפל נאלצה לשנות את החומרה שלהם ממעבדי ארכיטקטורת PowerPC, במקום זאת לבחור עם אינטל. זה פינה את הדרך להתקנות XP במכונות מקינטוש, למורת רוחם של רבים מהאוונגליסטים של מק.
מהלך זה לעבר אינטל גרם לבעיות חמורות בין היתר בתוכנות אדובי. Windows XP הפכה לפלטפורמה מקובלת עבור פוטושופ, והשינוי הפתאומי הזה במחשבי אינטל הותיר פער בשירות לאפליקציות הרוצחות של מקינטוש, פוטושופ ואילוסטרייטור. משתמשי מק רבים עיכבו את השדרוגים שלהם, מכיוון ששינוי דרמטי זה הפך זמנית את הסיבה העיקרית לרכישת מק, בעיניהם, כבלתי שמיש. לא עבר זמן רב כשאפל יצרה אמולטורים ואדובי יצרה את Creative Suite 3 המבוססת על אינטל, ומעצבים ואמנים נרגנים יכלו להפסיק לדאוג מדוע הם כבר לא יוכלו לקבל פוטושופ במחשב מקינטוש.
מתברר כי המוניטין של אפל כ"חברה היפית והיצירתית "היה שילוב של שיווק חכם שלהם עוד בימיה הראשונים של החברה. הם אמנם הרחיבו את שיווקם למוצרי שוק המוניים כמו ה- iPod או ה- iPhone, אך הדגש שלהם על אסתטיקה ותפעול פשוט וקל נובע בבירור משורשיהם כפלטפורמה לגרפיקה ועיצוב דיגיטלי. בין אם הם יישארו כבחירה עבור אמנים ומעצבים ובין אם נתח השוק שלהם יגדל, מעבר למשהו אחר לגמרי, עדיין נותר לראות.
